ערבית

עמותת יעדים לצפון הוקמה בשנת 2004 ע"י קרן רש"י – אחת הקרנות הפילנתרופיות הגדולות בישראל, הפועלת לצמצום פערים וקידום שוויון הזדמנויות בתחומי החינוך והרווחה, בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל. במשך יותר מעשור, יעדים לצפון מפתחת, מספקת ומנגישה שירותים ליצירת עתיד טוב יותר בפריפריה הצפונית. אנו שואפים למציאות חיים שבה כל אדם המתגורר בצפון מקבל הזדמנות שווה לממש את עצמו. יעדים לצפון מתמקדת בחמישה תחומי תוכן, הכוללים גיל רך, נערות וצעירות, אנשים עם עיוורון ולקויות ראיה, משפחות החיות בעוני ובהדרה, וילדים ונוער נפגעי תקיפה מינית.

עמותת ישראלס הוקמה ב-2004 על ידי דוד כהן ז"ל, איש עסקים ישראלי שחלה במחלת ה-ALS. כשנוכח לדעת שמדינת ישראל, שזכתה לשם עולמי בזכות הישגיה המדעיים אינה מפנה משאבים כלשהם לחקר ה-ALS, החליט להקדיש את זמנו ומרצו לשינוי פני הדברים. הוא גייס במהרה מעגל של תומכים, השיק את הארגון החדש, והניח את היסודות למאבק במחלת ה-ALS בישראל. לדוד, ולשאר ידידי ומתנדבי עמותת ישראלס הצטרפו במהלך השנים פעילים רבים, ביניהם דמויות אמיצות ומעוררות השראה שסחפו רבים אחריהם. נזכיר את ניר צורן ז"ל, מנכ"ל עמותת ישראלס לשעבר, דב לאוטמן ששימש כנשיא העמותה עד סוף שנת 2013, אז נכנע למאבק במחלת ה-ALS.

העמותה לקידום מעמד האישה, לקייה, הוקמה בשנת 1996, במטרה לשפר את מעמד הנשים הבדואיות הן בחברה הבדואית והן בחברה הישראלית ככלל. העמותה היתה ארגון הנשים הראשון אשר הוקם בנגב, והיא מנוהלת ומופעלת על ידי הנשים הבדואיות המקומיות, שהן בעלות רגישות לצרכיה ולבעיותיה של קהילתן, לנשים וילדים בפרט. העמותה, הפועלת בלקייה ובכפרים הבלתי מאורגנים סביבה, הינה בעלת השפעה מכרעת על שיפור מעמד הנשים לאורך השנים. מקיימת פרוייקטים כמו ספרייה ניידת כדי להנגיש את הקריאה בקרב היישובים הבדואים, הכשרת מנהיגות צעירה, רקמת בדים על מנת לשמר את המסורת ועוד.

מעון חירום לנשים הוקם בשנת 1995 ע"י הרשות המקומית, משרד הרווחה וקואליציית הנשים המקומית ומאז מפעיל מעון לנשים מוכות ולילדיהן הממוקם באזור הצפון. המעון קולט ומטפל בנשים וילדים שהגיעו אליו מכל רחבי הארץ.
מטרת עמותת מעון חירום לנשים היא לספק הגנה פיזית ונפשית, ולטפל בצרכיהם הרבים והמגוונים של הנשים והילדים שמגיעים למעון. נשים וילדים אלה נאלצו - שלא באשמתם - לבחור בין שלומם הגופני והנפשי - לבין ביתם, סביבתם, מכריהם ושיגרת חייהם, ולברוח אל המקלט.

"המוזיאון חושף את מכלול התרבויות האנושיות שהתקיימו בעמק ובגליל בעבר, ונותן השראה למפגש בין מרכיביה וצליליה של החברה הישראלית.
זאת מתוך אמונה בהיתכנותם של חיים משותפים רבי זהויות המאופיינים בכבוד הדדי לשוני ובזיהוי העושר שבשותפות, על בסיס שוויון ערך האדם, באותו נוף עצמו.
המוזיאון חותר לעצב מציאות אחראית ומקיימת המאפשרת לדורות הבאים חיים עשירים של גיוון ושותפות גם יחד.
המוזאון יהווה מנוף לפיתוח תיירותי וכלכלי של האזור בעתיד, לרווחת כל תושביו."

בזכות הוא הארגון המוביל והותיק ביותר בישראל לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. המחויבות העמוקה שלנו לצדק חברתי מובילה לאמונה כי לאנשים עם כל סוגי המוגבלויות עומדת הזכות לשוויון ולשילוב מלאים.

עמותה “סידרה” פועלת להעצמת נשים בחברה הבדואית. במסגרת העמותה, הוקם מפעל לאריגת שטיחים המיועד לחזק כלכלית נשים שעבדו כרועות צאן. עמותה מפעילה מרכז מבקרים שכולל אוהל אירוח בדואי, הצגה והדגמה של תהליך האריגה וניתן לרכוש מוצרי אריגה בעבודות יד. נשות העמותה ישמחו להרצות לכם על יזמות כלכלית של נשים. מנכ״לית העמותה, אמל אלנססרה, אמל פועלת לטובת נשים בדואיות, בדגש על נשים כהות עור ונשים הנמצאות בתחתית החברה הבדואית. ניתן להגיע למרכז לסיור קבוצתי בתיאום מראש.

עמותת 'אפשר אחרת' קמה בשנת 1998 מתוך הבנה כי ישנו צורך בשינוי התפיסה החינוכית לשוויון בין כל אזרחי מדינת ישראל.​
עמותת 'אפשר אחרת' מיישמת את החלום במציאות היומיומית ומאפשרת לנהל דיאלוג פתוח ורב תרבותי בין ערבים ויהודים.

אלנוהוד: העמותה לקידום השכלת נשים בדואיות בנגב היא מלכ”ר שהוקם בשנת 1997 על ידי ערבים ויהודים, במטרה לקדם השכלה בכלל והשכלה גבוהה בפרט לנשים ונערות בדואיות בנגב. קידום נשים בדואיות בעזרת חינוך ושילובן בעולם האקדמיה מהווה כלי לשילובן המוצלח בחברה הישראלית, ולשיפור מעמדן בקהילה. מדי שנה אלנוהוד פועלת בקרב כ- 1,000 נערות, נשים ונערים בדואים. אנו מפעילות פרויקטים בבאר שבע ובישובים הבדואים בנגב, המושתתים על תפיסה הומניסטית מערכתית: מהווים מעגלי תמיכה, דגש על התחום החינוכי והאקדמי, החברתי, התרבותי, והזהות האישית.

מרחבים, המכון לקידום אזרחות משותפת בישראל, פועל לסייע לאזרחיות ואזרחים צעירים בעלי רקע להכיר את האחר, להעריך שונות, לפתח תודעה אזרחית משותפת וליצור חברה הוגנת יותר.
התוכנית הייחודית של המכון פותחה על-ידי קבוצת אנשי חינוך בעלי זהויות שונות, תוך שיתוף פעולה עם משרד החינוך וקרנות מובילות. התוכנית מושתתת על מודל האזרחות המשותפת של מרחבים הכולל חמישה מושגי יסוד – זהות, נגישות, הוגנות, מרחבי ההסכמה ואזרחות משותפת פעילה – ומותאמת לכל שכבות הגיל, החל מגן הילדים ועד לכתה י"ב.