ערבית

"קולות בנגב" הוא מרכז הכשרה והנחייה לשינוי חברתי -ארגון פלורליסטי ללמידה, מפגש וחינוך. פעילותנו מתבטאת לקידום הדמוקרטיה והשוויון וצמצום האפליה באשר היא. "קולות בנגב" פועלת לקידום ההדברות והקרבה בין קבוצות שונות בחברה.

המרכז הבין-תרבותי לירושלים נוסד במטרה לסייע לתושבי העיר, על זהויותיהם המגוונות, להיות שותפים פעילים ואחראים לגורל העיר ולבניית קהילותיהם. שני הכיוונים המשלימים שהמרכז הבין-תרבותי זיהה לקידום משימתו הם:

כשירות תרבותית עירונית – עידוד ירושלים כעיר המספקת לכל תושביה שירותים איכותיים והוגנים המותאמים להם ולתרבותם, ושהמרחבים הציבוריים שבה מותאמים לאופי קבוצות אלו בצורה הוגנת ככל האפשר.
שותפות קהילתית רב-תרבותית – מעורבות פעילה של כל הגורמים הקהילתיים, תושבים ואנשי מקצוע, בהשפעה על העיר והקהילות שבה.

אגודת המפגש הבין דתי קמה בשנת 2001 במטרה לעודד פעילותם של אזרחים מן השורה לעיצוב החברה בה הם חיים כך שתהיה חברה המקבלת, מכבדת ומעודדת את זהותה העצמית הייחודית של כל קהילה ובה בעת מקיימת יחסי שכנות טובה וידידות ביניהן. אגודת המפגש הבין דתי פועלת לקידומם של רב-קיום אמיתי בתוך החברה הישראלית ושלום אנושי עם שכינינו באמצעות שימוש בשיח בין-דתי אינטראקטיבי שאיננו פוליטי והנטול סדר יום פוליטי – גלוי או סמוי. אנו מאמינים שבכל פתרון פוליטי אפשרי ימשיכו לגור יחד יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים ושעדיף לכולם שנלמד להתקיים יחד בהרמוניה תוך שמירת וכיבוד ההבדלים שבינינו.

מזה 20 שנה מקדמת קופרו – הקרן לשווק סרטי תעודה ואנימציה ע.ר. - את שיווקו של הקולנוע הישראלי התיעודי בחו”ל. הארגון שהוא מלכ”ר, הינו הראשון והיחיד מסוגו בישראל. קרן קופרו מקדמת את היצירה התיעודית והאנימטית הישראלית באמצעות הבאת משקיעים מחו”ל. האורחים הינם מנהלי רצועות שידור ברשתות הטלוויזיה היוקרתיות ביותר ברחבי העולם, כמו גם מנהלי קרנות קולנוע זרות, מנהלי פסטיבלי קולנוע ומפיצי סרטים תיעודיים. ייחודה טמון בהבאת מקבלי ההחלטות מחו”ל אל היוצרים הדוקומנטריים כאן – בישראל.

בקהילה נוסדה בירושלים ע"י אראל ודבי מרגלית בשנת 2002, על מנת לחזק את מוסדות החינוך בשכונת קריית היובל הסמוכה למקום מגוריהם. לצורך הקמתה גויסו מתנדבי שנת השירות לפעול למען הקהילה. באמצעות השינשינים נפתח מרכז הלמידה הראשון בבית הספר בקרית יובל. מרכז הלמידה זימן לילדי השכונה עזרה לימודית בקבוצות קטנות, ואף סיפק ארוחות חמות למשתתפים. הצלחת מרכז הלמידה הובילה בזמן קצר ביותר את פעילות העמותה לקשת רחבה של בתי ספר ושכונות ברחבי ירושלים, וחתמה בחותמת איכות את השפעתה על ילדים וקהילות.

שותפויות אדמונד דה רוטשילד, הזרוע החברתית של קרן אדמונד דה רוטשילד, הוקמה בשנת 2016, ופועלת לצמצום פערים בחברה הישראלית ולמתן הזדמנויות לצעירים מהפריפריה הגיאו- חברתית. העמותה הוקמה על מנת ליצור בית אחד לתכניות מנהיגות לנוער ולצעירים.

אנו מאמינים כי השקעה באוכלוסיות אלו, עם דגש על ייצוג הולם ונוכח של הפריפריה הגיאו- חברתית, תתרום רבות לשינוי האקלים החברתי בישראל וליצירת חברה שויונית, מאוזנת החותרת לטוב משותף. אנו דוגלים בערכי שוויון הזדמנויות, למידה מתמדת, חדשנות, אחריות ושותפות. ערכים אלו מנחים את עבודתנו ואנו מנחילים אותם למשתתפי התכניות השונות.

בשנת 2003 התאספנו ביחד, קבוצת נשים יהודיות וערביות, והחלטנו להקים עמותה ולעסוק בהעצמת נשים, הפחתת דעות קדומות וקידום השלום בישראל. יחד פיתחנו שיטה רב תחומית הכוללת הקשבה עמוקה ושחרור רגשי, תנועה ומגע. שיטה זו נקראת 'מעבר למילים'. גילינו ששיטה זו פועלת במהירות לבניית אמון ויצירת בסיס לעבודה משותפת.
בסדנאות שלנו חוות הנשים הערביות והיהודיות את שיטת 'מעבר למילים' ביחד. חוויה זו מאפשרת להן לראות כי מעבר לשוני בתרבות, במסורת, בדת, ישנם דברים משותפים כה רבים שהן חולקות כנשים וכאמהות.

ההשראה למעגל הקשבה היא מתוך מסורות ישנות בתרבויות שבטיות, שבהן התכנסו אנשי השבט סביב למדורה, העבירו את מטה הדיבור אחד לשני סביב המעגל, וכל מי שנשא את מטה הדיבור סיפר את שעל ליבו.
הסיפור הוא לב המעגל, והוא מאפשר לנו להתחבר למקום בסיסי באנושיות שלנו. ההקשבה המלאה, שאינה מופרעת, למי שמטה הדיבור בידו, היא העיקרון המנחה.

עמותת אופנים הוקמה בשנת 2004 על ידי איש העסקים והיזם ד"ר חיים דהאן (זוכה אות מידות לאפקטיביות למשקיע חברתי פרטי לשנת 2014) במטרה לקדם את שוויון ההזדמנויות בחינוך לילדים ביישובי הפריפריה בישראל. חיים, גדל בשכונה ד' בעיר באר שבע, מתאר חוויה משמעותית מהילדות אותה הוא מגדיר כחוויית מפתח: הוא נפגש פגישה אקראית עם פרופ' ברגמן, חוקר מתחום המחשבים מאוניברסיטת בן-גוריון, אשר חשף אותו לעולם המחשבים באוניברסיטה.

במרכז הפרקטיקה של החצר הנשית עומדת ראיה חברתית הרואה בשוליותן של הנערות, הצטלבות של מיקומי שוליים מגדריים, אתניים, לאומיים, מעמדיים וגיאוגרפיים. מנקודת מבט זו אנו מבינות את מצבי חיי היום יום של הנערות ומשפחותיהן, ומייצרות פעולות המתנגדות למציאות זו ויוצרות מציאות אחרת. עבודת החצר היא בתוך המציאות היומיומית, ומתאפיינת בגמישות וזמינות ארגונית ותפישתית. תפישה של פעולה מתוך קבלה, קירבה ולמידה, הרואה בנערה אדם שלם בסביבתו. התפתחות כל חצר וחצר היא תולדה של פעולת תגובה והתאמה לשטח ולאתגרים המשתנים, העולים ממנו.