היברידי (אספקת שירותים + סינגור)

עמותת ישראלס הוקמה ב-2004 על ידי דוד כהן ז"ל, איש עסקים ישראלי שחלה במחלת ה-ALS. כשנוכח לדעת שמדינת ישראל, שזכתה לשם עולמי בזכות הישגיה המדעיים אינה מפנה משאבים כלשהם לחקר ה-ALS, החליט להקדיש את זמנו ומרצו לשינוי פני הדברים. הוא גייס במהרה מעגל של תומכים, השיק את הארגון החדש, והניח את היסודות למאבק במחלת ה-ALS בישראל. לדוד, ולשאר ידידי ומתנדבי עמותת ישראלס הצטרפו במהלך השנים פעילים רבים, ביניהם דמויות אמיצות ומעוררות השראה שסחפו רבים אחריהם. נזכיר את ניר צורן ז"ל, מנכ"ל עמותת ישראלס לשעבר, דב לאוטמן ששימש כנשיא העמותה עד סוף שנת 2013, אז נכנע למאבק במחלת ה-ALS.

האגודה לזכויות החולה הינה מלכ"ר אשר קם לשם מימוש זכויות מטופלים ובני משפחותיהם במערכת הבריאות ואמון על הובלת המאבק הציבורי לשמירה ומימוש זכויות אלה. האגודה פועלת להעלאת מודעות לזכויות חולים והקניית ידע אודות חוק זכויות החולה (1996), וכן מהווה אוזן קשבת לשאלות ופניות הצבור בדבר מימוש זכויותיהם המפורטות בחוק. במסגרת פעילותה מרכזת האגודה פעילות משותפת לארגוני חולים "ארגוני הזכות לבריאות ".

מעון חירום לנשים הוקם בשנת 1995 ע"י הרשות המקומית, משרד הרווחה וקואליציית הנשים המקומית ומאז מפעיל מעון לנשים מוכות ולילדיהן הממוקם באזור הצפון. המעון קולט ומטפל בנשים וילדים שהגיעו אליו מכל רחבי הארץ.
מטרת עמותת מעון חירום לנשים היא לספק הגנה פיזית ונפשית, ולטפל בצרכיהם הרבים והמגוונים של הנשים והילדים שמגיעים למעון. נשים וילדים אלה נאלצו - שלא באשמתם - לבחור בין שלומם הגופני והנפשי - לבין ביתם, סביבתם, מכריהם ושיגרת חייהם, ולברוח אל המקלט.

בזכות הוא הארגון המוביל והותיק ביותר בישראל לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. המחויבות העמוקה שלנו לצדק חברתי מובילה לאמונה כי לאנשים עם כל סוגי המוגבלויות עומדת הזכות לשוויון ולשילוב מלאים.

הבית הפתוח הוקם כארגון ישראלי ללא מטרות רווח בשנת 1997.
לאחר שנתיים בהן תוכנן על ידי עשרות מתנדבים, נפתח המרכז הקהילתי במדרחוב בן-יהודה במרכז ירושלים. המרכז הקהילתי מהווה מרחב בטוח, פתוח, מעצים ובעל נראות גבוהה של קהילתנו ושל כל שוחרי החיים השפויים בעיר הקודש. באוקטובר 2000 הנפנו לראשונה את דגל הגאווה ממרפסת הבית הפתוח, וביוני 2002 הובלנו "כנגד כל הסיכויים והציפיות" את מצעד הגאווה הראשון בתולדות ירושלים – אהבה ללא גבולות.

ידיד הוקמה בשנת 1997 על בסיס החזון לצמצום פערים חברתיים וקידום יכולות כלכליות של אוכלוסיות מוחלשות. באמצעות פרישה ארצית רחבה מצליחה "ידיד" לממש את החזון בסיוע לאזרחי ישראל למצות את זכויותיהם החברתיות.
"ידיד" משרתת את קהל לקוחותיה באמצעות "מרכזי הזכויות בקהילה" - מודל מיוחד שפיתחנו והפועל כיום ב- 16 יישובים ברחבי הארץ. אנו מאמינים שרק על ידי שילוב של כלים נוכל באמת להשפיע ולעשות שינוי אמיתי ועל כך מבוססת פעילות מרכז הזכויות הכוללת.

מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ואונס, קריית-שמונה והגליל" הוקם בשנת 1994, ופעל במסגרת פורום נשים קריית-שמונה. בשנת 1999 נפרד מרכז הסיוע מפורום נשים ונרשם כעמותה עצמאית. להציע סיוע נפשי, תמיכה, ייעוץ וליווי לנפגעות אלימות מינית ולקרובים אליהן, במשך 24 שעות ביממה.
לקיים פעילות הסברתית והעלאת המודעות בקרב הציבור לגבי בעיה חברתית זו, ולספק מידע.
לפעול בשיתוף פעולה עם הגופים המטפלים הבאים במגע עם הנפגעת במטרה להיטיב את הבנתם לגבי הבעייתיות והייחוד של הנושא.

הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל פועל למען בני אדם באשר הם – ישראלים, פלסטינים, מהגרי עבודה ונתינים זרים נוספים, השוהים בישראל ובשטחים הכבושים, במטרה להגן עליהם מפני עינויים והתעללויות שנוקטות רשויות האכיפה והחקירה הישראליות, כלומר: משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי, שירות בתי הסוהר וצה”ל. הוועד שואף לתמוך גם בבני אדם שמצויים כעת בחזקת הרשויות הישראליות לאחר שעברו עינויים במדינות מוצאם. בכך פועל הוועד על-פי ערכי המוסר והדמוקרטיה ועל-פי החוק הישראלי והבין-לאומי.

עמותת הליקון נוסדה ב-1990, שנה שהיתה שנת משבר לשירה בישראל: השירה החדשה איבדה את רוב קהליה המסורתיים, ורוב כתבי העת חדלו לצאת לאור. הוצאות הספרים הפסיקו לפרסם שירה כשירות לציבור, ותבעו תשלום ממשוררים. דור העתיד של המשוררים לא זכה למסגרת לימודית, לבמות או לפרסומים.
הליקון קמה כדי לעמוד במשבר ולהפוך אותו לנקודת זינוק חדשה.

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית נוסד בשנת 1990 כארגון גג, המאגד תחתיו תשעה מרכזי סיוע מקומיים. זהו הארגון היחיד בישראל שמטרתו המרכזית היא מאבק באלימות מינית.
מרכזי הסיוע פועלים ברמה הפרטנית, ומספקים תמיכה רגשית עבור קורבנות אלימות מינית; וכן ברמה האזורית, בהעלאת מודעות וחיזוק הקשרים עם הקהילות בתוכן הם יושבים.
משימתנו היא להלחם באלימות המינית ברמה הארצית, על ידי השמעת קולם המושתק של הנפגעות והנפגעים