אמנות, תרבות ובילוי

הקמת מרכז לימודי-חוויתי לתקופת המשנה והתלמוד בעיר לוד. הקמה והפעלה של מכון מחקר לתקופת המשנה והתלמוד. תרומה לפיתוח התיירות בעיר לוד ע"י הקמת מרכז חווייתי ולימודי אשר יהיה מוקד משיכה לתיירים ומבקרים וכן יהיה מרכז לימודי הפונה לתלמידים. הקמת מרכז מחקר העוסק בתקופה, באישים שפעלו בה ובתכנים שהנחילו לדורות.

אשכולות בעמק ובהר הינה עמותה בצפון הארץ הפועלת לשילוב בקהילה של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית המתגוררים במוסדות, מערכי דיור בקהילה ועובדים בתעסוקה שיקומית

מועדון ספורט גאה ת"א מייצר מוקד חברתי סביב העיסוק בספורט עבור חברי הקהילה הגאה בתל אביב וסביבתה. במועדון חברים כ-400 ספורטאים ב- 6 ענפים.

אחוזת נגב הינה קהילה מעורבת של אזרחים חילוניים, דתיים, צעירים ובוגרים מכל תפוצות עם ישראל תושבי אופקים והנגב. חברי הקהילה ומשפחותיהם מתמקדים בעשייה בתחומי הקהילה, שיתוף והשתתפות באירועים, עריכת אירועים משותפים, חגים, הווי עירוני וקהילתי וכן התנדבות בקהילה. הקהילה מונה כ 60 משפחות מעורבות ומפעילה בעיר פרויקטים.

בסיס לאמנות ותרבות הוא בית ספר ללימוד פיסול, ציור וצילום, השוכן בהרצליה. נוסד ב-1993.
בית הספר הוקם על ידי הפסל דוד זונדלוביץ' ב-1993. תחילה שכן בנתניה. בראש בית הספר עומד פרופ' יעקב דורצ'ין, חתן פרס ישראל לאמנות פלסטית.

מזה 20 שנה מקדמת קופרו – הקרן לשווק סרטי תעודה ואנימציה ע.ר. - את שיווקו של הקולנוע הישראלי התיעודי בחו”ל. הארגון שהוא מלכ”ר, הינו הראשון והיחיד מסוגו בישראל. קרן קופרו מקדמת את היצירה התיעודית והאנימטית הישראלית באמצעות הבאת משקיעים מחו”ל. האורחים הינם מנהלי רצועות שידור ברשתות הטלוויזיה היוקרתיות ביותר ברחבי העולם, כמו גם מנהלי קרנות קולנוע זרות, מנהלי פסטיבלי קולנוע ומפיצי סרטים תיעודיים. ייחודה טמון בהבאת מקבלי ההחלטות מחו”ל אל היוצרים הדוקומנטריים כאן – בישראל.

נא לגעת' הוא מרכז תרבות ואמנות שוקק חיים, יחיד במינו בעולם, המהווה מודל מוביל וחדשני בארץ ובעולם בכל הנוגע לשילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה. המרכז הוא בית לתאטרון נא לגעת, למסעדת החושך בלאקאאוט, למתחם האירועים קפיש ולמרכז סדנאות. נא לגעת מהווה מודל חדשני בכל הנוגע לשילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה, ומעניק במה למפגש שיוויני בין אנשים חרשים, אנשים עיוורים ואנשים חרשים-עיוורים לבין הקהל הרחב.

בשנת 2003 התאספנו ביחד, קבוצת נשים יהודיות וערביות, והחלטנו להקים עמותה ולעסוק בהעצמת נשים, הפחתת דעות קדומות וקידום השלום בישראל. יחד פיתחנו שיטה רב תחומית הכוללת הקשבה עמוקה ושחרור רגשי, תנועה ומגע. שיטה זו נקראת 'מעבר למילים'. גילינו ששיטה זו פועלת במהירות לבניית אמון ויצירת בסיס לעבודה משותפת.
בסדנאות שלנו חוות הנשים הערביות והיהודיות את שיטת 'מעבר למילים' ביחד. חוויה זו מאפשרת להן לראות כי מעבר לשוני בתרבות, במסורת, בדת, ישנם דברים משותפים כה רבים שהן חולקות כנשים וכאמהות.

ההשראה למעגל הקשבה היא מתוך מסורות ישנות בתרבויות שבטיות, שבהן התכנסו אנשי השבט סביב למדורה, העבירו את מטה הדיבור אחד לשני סביב המעגל, וכל מי שנשא את מטה הדיבור סיפר את שעל ליבו.
הסיפור הוא לב המעגל, והוא מאפשר לנו להתחבר למקום בסיסי באנושיות שלנו. ההקשבה המלאה, שאינה מופרעת, למי שמטה הדיבור בידו, היא העיקרון המנחה.

במרכז הפרקטיקה של החצר הנשית עומדת ראיה חברתית הרואה בשוליותן של הנערות, הצטלבות של מיקומי שוליים מגדריים, אתניים, לאומיים, מעמדיים וגיאוגרפיים. מנקודת מבט זו אנו מבינות את מצבי חיי היום יום של הנערות ומשפחותיהן, ומייצרות פעולות המתנגדות למציאות זו ויוצרות מציאות אחרת. עבודת החצר היא בתוך המציאות היומיומית, ומתאפיינת בגמישות וזמינות ארגונית ותפישתית. תפישה של פעולה מתוך קבלה, קירבה ולמידה, הרואה בנערה אדם שלם בסביבתו. התפתחות כל חצר וחצר היא תולדה של פעולת תגובה והתאמה לשטח ולאתגרים המשתנים, העולים ממנו.