רווחה

נא לגעת' הוא מרכז תרבות ואמנות שוקק חיים, יחיד במינו בעולם, המהווה מודל מוביל וחדשני בארץ ובעולם בכל הנוגע לשילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה. המרכז הוא בית לתאטרון נא לגעת, למסעדת החושך בלאקאאוט, למתחם האירועים קפיש ולמרכז סדנאות. נא לגעת מהווה מודל חדשני בכל הנוגע לשילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה, ומעניק במה למפגש שיוויני בין אנשים חרשים, אנשים עיוורים ואנשים חרשים-עיוורים לבין הקהל הרחב.

עמותת אח בוגר אחות בוגרת Big Brothers Big Sisters פועלת כבר למעלה מ -100 שנה, בכל העולם. עד היום, מצאו עשרות אלפי ילדים אחים בוגרים, שעזרו להם לשנות את החיים שלהם. למרות שעיקרון הפעולה של העמותה דומה בכל מקום, אין שני קשרים זהים. אתה והאח הצעיר תיצרו את האופי המיוחד של הקשר שלכם, תוך כדי תנועה.

במרכז הפרקטיקה של החצר הנשית עומדת ראיה חברתית הרואה בשוליותן של הנערות, הצטלבות של מיקומי שוליים מגדריים, אתניים, לאומיים, מעמדיים וגיאוגרפיים. מנקודת מבט זו אנו מבינות את מצבי חיי היום יום של הנערות ומשפחותיהן, ומייצרות פעולות המתנגדות למציאות זו ויוצרות מציאות אחרת. עבודת החצר היא בתוך המציאות היומיומית, ומתאפיינת בגמישות וזמינות ארגונית ותפישתית. תפישה של פעולה מתוך קבלה, קירבה ולמידה, הרואה בנערה אדם שלם בסביבתו. התפתחות כל חצר וחצר היא תולדה של פעולת תגובה והתאמה לשטח ולאתגרים המשתנים, העולים ממנו.

עמותת יעדים לצפון הוקמה בשנת 2004 ע"י קרן רש"י – אחת הקרנות הפילנתרופיות הגדולות בישראל, הפועלת לצמצום פערים וקידום שוויון הזדמנויות בתחומי החינוך והרווחה, בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל. במשך יותר מעשור, יעדים לצפון מפתחת, מספקת ומנגישה שירותים ליצירת עתיד טוב יותר בפריפריה הצפונית. אנו שואפים למציאות חיים שבה כל אדם המתגורר בצפון מקבל הזדמנות שווה לממש את עצמו. יעדים לצפון מתמקדת בחמישה תחומי תוכן, הכוללים גיל רך, נערות וצעירות, אנשים עם עיוורון ולקויות ראיה, משפחות החיות בעוני ובהדרה, וילדים ונוער נפגעי תקיפה מינית.

עמותת ישראלס הוקמה ב-2004 על ידי דוד כהן ז"ל, איש עסקים ישראלי שחלה במחלת ה-ALS. כשנוכח לדעת שמדינת ישראל, שזכתה לשם עולמי בזכות הישגיה המדעיים אינה מפנה משאבים כלשהם לחקר ה-ALS, החליט להקדיש את זמנו ומרצו לשינוי פני הדברים. הוא גייס במהרה מעגל של תומכים, השיק את הארגון החדש, והניח את היסודות למאבק במחלת ה-ALS בישראל. לדוד, ולשאר ידידי ומתנדבי עמותת ישראלס הצטרפו במהלך השנים פעילים רבים, ביניהם דמויות אמיצות ומעוררות השראה שסחפו רבים אחריהם. נזכיר את ניר צורן ז"ל, מנכ"ל עמותת ישראלס לשעבר, דב לאוטמן ששימש כנשיא העמותה עד סוף שנת 2013, אז נכנע למאבק במחלת ה-ALS.

העמותה לקידום מעמד האישה, לקייה, הוקמה בשנת 1996, במטרה לשפר את מעמד הנשים הבדואיות הן בחברה הבדואית והן בחברה הישראלית ככלל. העמותה היתה ארגון הנשים הראשון אשר הוקם בנגב, והיא מנוהלת ומופעלת על ידי הנשים הבדואיות המקומיות, שהן בעלות רגישות לצרכיה ולבעיותיה של קהילתן, לנשים וילדים בפרט. העמותה, הפועלת בלקייה ובכפרים הבלתי מאורגנים סביבה, הינה בעלת השפעה מכרעת על שיפור מעמד הנשים לאורך השנים. מקיימת פרוייקטים כמו ספרייה ניידת כדי להנגיש את הקריאה בקרב היישובים הבדואים, הכשרת מנהיגות צעירה, רקמת בדים על מנת לשמר את המסורת ועוד.

מתן מענה מיטבי בתחומי הבריאות, הסיעוד, השיקום ורווחת האזרח הוותיק, מתוך שליחות ורעות, רעות' של המאה ה-21 היא אחת העמותות הגדולות והמובילות בישראל בתחומי הבריאות, הרווחה והזקנה.

האיגוד נותן ייעוץ וליווי משפטי, מייצג את העמותות כלפי הציבור, התקשורת והעולם הפוליטי. כמו כן, מארגן האיגוד השתלמויות מקצועיות ייחודיות מסוגן ותוכנן בישראל. האיגוד פועל באמצעות וועד מנהל ומזכירות מצומצמת. אחת לשנה נערכת אסיפה שנתית. בכל שלוש שנים מתקיימות בחירות לוועד המנהל ולתפקיד היו"ר. האיגוד מפעיל ועדות בתחומים שונים. כל זאת, על מנת לייעל את הטיפול בזקנים, להוזיל עלויות ולקדם את כל הנושאים הקשורים לרווחתם ולשיפור איכות חייהם.

מעון חירום לנשים הוקם בשנת 1995 ע"י הרשות המקומית, משרד הרווחה וקואליציית הנשים המקומית ומאז מפעיל מעון לנשים מוכות ולילדיהן הממוקם באזור הצפון. המעון קולט ומטפל בנשים וילדים שהגיעו אליו מכל רחבי הארץ.
מטרת עמותת מעון חירום לנשים היא לספק הגנה פיזית ונפשית, ולטפל בצרכיהם הרבים והמגוונים של הנשים והילדים שמגיעים למעון. נשים וילדים אלה נאלצו - שלא באשמתם - לבחור בין שלומם הגופני והנפשי - לבין ביתם, סביבתם, מכריהם ושיגרת חייהם, ולברוח אל המקלט.

עמותת פידל (פירוש השם: א-ב באמהרית) הוקמה בשנת 1997 על ידי יוצאי אתיופיה וישראלים ותיקים, שחברו יחד במטרה וחזון לבצע שינוי חברתי אמיתי מתוך הקהילה ולספק את הכלים הדרושים שיאפשרו לה לצעוד קדימה ולצמוח חברתית וכלכלית בכוחות עצמה.
העמותה בנתה מודלי עבודה בתחומים שונים ומובילה מגוון תכניות חינוכיות וחברתיות, הכוללות הפעלת מגשרים חינוכיים בבתי הספר והטמעת מורשת יהדות אתיופיה בתוכנית הלימודים, הקמת מרכזי נוער ברחבי הארץ, תכניות מנהיגות צעירה ויצירת סדנאות הורים ואירועים משותפים. הם עושים זאת דרך מרכזי נוער, תכניות מנהיגות צעירה, סדנאות להורים, חינוך לבריאות ומגשרים חינוכיים.