תרבות בידור וספורט

"המוזיאון חושף את מכלול התרבויות האנושיות שהתקיימו בעמק ובגליל בעבר, ונותן השראה למפגש בין מרכיביה וצליליה של החברה הישראלית.
זאת מתוך אמונה בהיתכנותם של חיים משותפים רבי זהויות המאופיינים בכבוד הדדי לשוני ובזיהוי העושר שבשותפות, על בסיס שוויון ערך האדם, באותו נוף עצמו.
המוזיאון חותר לעצב מציאות אחראית ומקיימת המאפשרת לדורות הבאים חיים עשירים של גיוון ושותפות גם יחד.
המוזאון יהווה מנוף לפיתוח תיירותי וכלכלי של האזור בעתיד, לרווחת כל תושביו."

הקמה, ייסוד, הפעלה, ניהול, וארגון מסגרות חינוכיות פעילות חברתית, פעילות קהילתית, פעילות חינוכית ופעילות תרבותית לידלים, נוער ומבוגרים; קידום, יזום וארגון של פרויקטים חינוכיים בכל התחומים בדגש על חינוך ציוני, יהודי ודמוקרטי ובכל מגזר חברתי במדינת ישראל ומחוצה לה; לבצע פעולות במטרה לתמוך, להקים, להפעיל וליישב קבוצות מחנכים ופעילויות נוספות של תנועת דרור ישראל ושל ארגונים ותנועות נוספות; סיוע, תמיכה וליווי לחברי קבוצות מחנכים בפעולתן החינוכית והמציבורית.

עמותת פידל (פירוש השם: א-ב באמהרית) הוקמה בשנת 1997 על ידי יוצאי אתיופיה וישראלים ותיקים, שחברו יחד במטרה וחזון לבצע שינוי חברתי אמיתי מתוך הקהילה ולספק את הכלים הדרושים שיאפשרו לה לצעוד קדימה ולצמוח חברתית וכלכלית בכוחות עצמה.
העמותה בנתה מודלי עבודה בתחומים שונים ומובילה מגוון תכניות חינוכיות וחברתיות, הכוללות הפעלת מגשרים חינוכיים בבתי הספר והטמעת מורשת יהדות אתיופיה בתוכנית הלימודים, הקמת מרכזי נוער ברחבי הארץ, תכניות מנהיגות צעירה ויצירת סדנאות הורים ואירועים משותפים. הם עושים זאת דרך מרכזי נוער, תכניות מנהיגות צעירה, סדנאות להורים, חינוך לבריאות ומגשרים חינוכיים.

בית איל הינו סטרטאפ חברתי הממוקם בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד.
בית איל הוא מרכז ספורט, תרבות והנצחה יחיד במינו שהוקם לזכרו ולאור מורשתו של סגן איל שמעוני שנפל במלחמת לבנון
בית איל הוא חלום חברתי, חינוכי ומוסרי המראה הרמוניה של חיים.
היעוד של הבית: שילוב בעלי צרכים מיוחדים עם כל גווני הקהילה השונים.
היחד מתבטא בפעילות: בתרבות, חינוך, בריאות וספורט.

LEAD – המסלול לפיתוח מנהיגות בישראל, הוקם במטרה להצמיח את דור ההנהגה הבא של מדינת ישראל. הבוגרים שלנו, צעירים יצירתיים וערכיים, מעורבים בכל תחומי העשייה בחברה הישראלית.תכנית ההכשרה שלנו היא הממושכת והמקיפה בישראל: אנחנו מלווים את משתתפי התכנית כמעט 20 שנה (בין הגילאים 16 ל- 35).מדי שנה מגישים מועמדות לתכנית כ- 5,000 בני נוער. מתוכם, מתקבלים למסלול 120 בנים ובנות מכל רחבי הארץ.

אנו, חברות וחברי קבוצות הבחירה של המחנות העולים, שלוש מאות חלוצות וחלוצים חברתיים צעירים, חיים בפריפריה הגיאו-חברתית ופועלים לשינוי עומק במדינה באמצעות החינוך. אנו מאמינות כי בדרך זו נחדש את החברה הישראלית כחברה צודקת ודמוקרטית.
החזון שלנו: חברה ישראלית ארוגה מעגלי שותפות, אחריות וצדק חברתי
עד כה הקמנו חמישה קיבוצי מחנכים בפריפריה הגיאו-חברתית. באמצעות ‘תיקון’, חברי קיבוצי המחנכים ייסדו ומפעילים רשת תכניות להעצמת ילדים ונוער, ותכניות לפיתוח מנהיגות צעירה ברוח ערכי היהדות, הציונות והסולידריות חברתית.

המכינה הישיבתית קדם-צבאית 'אלישע' הוקמה באלול התשנ"ח לפני 15 שנים. המכינה הוקמה בחבל יריחו ונמצאת היום בחבל בנימין, לומדים במכינה 80 תלמידים (50 תלמידים בשנה א' ועוד 30 תלמידים בשנה ב')
תלמידי המכינה הם תלמידי תיכונים דתיים מרחבי הארץ, אשר דוחים את גיוסם לצה"ל עד לשנה וחצי. המכינה הינה משפחתית עם דגש על יחס אישי וקידום מתוך חרות. במהלך שנת הלימודים החניכים מתמודדים עם עיקרי האמונה ועם העמקת השורשים תוך בירור אידיאולוגי. זאת במטרה לבנות ולעצב את אישיות החניכים ואת השקפת עולמם.

תיאטרון "מראה"הנו תיאטרון אזורי שהוקם לפני 20 שנה והוא משמש מרכז תרבותי מקצועי עבור האמנים אשר בחרו להתיישב בקרית שמונה, אצבע הגליל ורמת הגולן: שחקנים, מחזאים, בימאים, מעצבי תלבושות ותפאורה, מוסיקאים ורבים אחרים אשר מבקשים כי יהיה להם בית מקצועי ליצור ולהופיע בו. במקביל זוכים תושבי האזור לעושר תרבותי מגוון ורחב המתווסף לסדרות המנויים שמתקיימים בהיכל התרבות שבאזור.

סולם הוקם (1981) במטרה לחולל שינוי בעולמם של פעוטות, ילדים ונוער בעלי צרכים מיוחדים ולהפכם לעצמאיים, משולבים בקהילה, מאמינים ביכולותיהם ומממשים את הפוטנציאל הטמון בהם באופן מרבי מתוך אמונה, אהבה, שמחה, מקצועיות ואחריות ולהפכם מנטל לנכס בחברה. סולם פועל בכמה מישורים עיקריים על מנת להכשיר את הילדים לתפקוד נורמטיבי ולצמצם פערים לימודיים, התנהגותיים ורגשיים כדי לאפשר לכל ילד עולם של קידום וצמיחה

עמותת הליקון נוסדה ב-1990, שנה שהיתה שנת משבר לשירה בישראל: השירה החדשה איבדה את רוב קהליה המסורתיים, ורוב כתבי העת חדלו לצאת לאור. הוצאות הספרים הפסיקו לפרסם שירה כשירות לציבור, ותבעו תשלום ממשוררים. דור העתיד של המשוררים לא זכה למסגרת לימודית, לבמות או לפרסומים.
הליקון קמה כדי לעמוד במשבר ולהפוך אותו לנקודת זינוק חדשה.